מזרחי נ' לונה חיפה בע"מ ואח'

פסק דין

1.במועד הרלוונטי לתובענה ניהלה הנתבעת 1 מועדון באזור העיר התחתית בחיפה המוכר בשם מועדון "הלונה" (להלן: המועדון או הנתבעת). הנתבעת 2 היתה אותה עת המבטחת של המועדון בביטוח אחריות כלפי צד שלישי. ביום 24.9.04 בשעות הלילה עת בילה התובע, צעיר יליד 1977, במועדון החליק ונפל ארצה. כתוצאה מהנפילה נפגע בפניו ונזקק לטיפול רפואי. אירוע זה ייקרא להלן: התאונה.

2.הצדדים חלוקים בנוגע לנסיבות קרות התאונה, למהות הפגיעה ועל גובה הנזק. אין מחלוקת בשאלת הכיסוי הביטוחי. ההתייחסות להלן תהא אפוא ליחסים בין התובע לנתבעות בלבד.

3.לגרסת התובע התאונה אירעה כתוצאה מרשלנות מצד בעלי המועדון בכך שלא שמרו על נקיון חדר השירותים בו אירעה התאונה ועל ידי כך יצרו מפגע שגרם לתאונה. לטענת הנתבעת, נסיבות קרות התאונה שונות לחלוטין, שכן לא היה כל מפגע במקום והתובע נפל משום שהיה בגילופין.

4.לגרסת התובע וחבריו עד לקרות התאונה רכשו כוס משקה ראשון שהכיל וודקה ורד-בול (משקה ממריץ, שאינו אלכוהולי) והספיקו ללגום אך חלק ממנו. לגרסת הנתבעת, עת קרתה התאונה היה התובע שיכור כלוט.

5.גרסת התובע אינה מתיישבת עם הרישומים בטופס דיווח על נפגע שנרשם במוקד מגן דוד אדום בישראל (להלן: מגן דוד אדום) לפיו התובע היה "..חיוור, וחלש לאחר הקאות ושתיית אלכוהול" (ראה מוצג נ/1) או ברישום בגליון חדר המיון מיום התאונה (ששני דפים ממנו צורפו כנספח לתצהיר התובע, ת/1), שם נרשם על ידי אחות חדר המיון כי "מריח אלכוהול".

מעבר לכך, התובע ועדיו ניסו, ללא הצלחה, להתאים את שעות התרחשות האירועים למועד הגעתו לבית החולים על מנת שיתקבל הרושם שעד התאונה הספיקו לבלות במועדון זמן קצר ביותר.

בעדותו בבית המשפט נקב התובע לראשונה בשעת הגעתו למועדון, ציין כי הגיע בחצות וכי כעבור דקות אחדות ניגשו הוא וחבריו לחדר השירותים, ואז קרתה התאונה. גם חבריו העידו כי הגיעו למועדון סמוך לחצות (לפי גרסת העד יהודה ורדניק [להלן: יהודה] הגיעו בשעה 00.30 בערך ואילו לגרסת העד אלי שרהוייסקי [להלן: אלי] הגיעו מעט לאחר חצות). גרסה זו אינה מתיישבת עם שעת הגעתם למגן דוד אדום (בשעה 03.25, ראה שטר חוב, נספח לתצהיר ת/1) ולבית חולים בסמוך לאחר מכן. אמנם נכון, אין לבוא בטרוניה על כי העדים לא זכרו את שעת האירועים המדויקת. עם זאת, נוצר פער בלתי מוסבר בן שעתיים, זמן בו סביר להניח כי בילו במועדון והתובע לגם משקאות משכרים.

אני קובעת אפוא כי בעת שארעה התאונה היה התובע בגילופין.

6.מעדות העדים עולה, כי שני חדרי השירותים (לנשים ולגברים) מצויים במפלס נמוך מאולם המועדון והירידה אליהם דרך גרם מדרגות. בחדר השירותים המיועד לגברים, אליו נכנסו התובע וחבריו, ישנו בצד ימין קיר ובו משתנות מולם תא שירותים בודד ועוד "3 תאים עומדים בגב של התא הזה העומד קדימה" (ראה עדות יהודה בעמ' 23 ש' 4 – 5) ובתווך מעין רחבה (להלן: הרחבה). בתאי השירותים אין דלת כניסה.

7.אף כי גרסת התובע אינה ברורה די הצורך ניתן לקבוע על פיה ועל פי גרסת חבריו, כי התאונה אירעה בתוך חדר השירותים ברחבה שבין התאים סמוך לפתח אחד מהם.

8.בכתב התביעה ציין התובע כי "דרך בשלולית מים ו/או שתן ו/או אלכוהול ו/או נוזל ו/או מכשול אחר, בפתח חדר השירותים החליק ונפל. לנוכח הצפיפות במקום נחבל בפניו מתאי השירותים ואחר כך נפל בעצמה על הרצפה". מגרסה זו נראה כי התאונה אירעה ברחבת חדר השירותים.

בתצהיר עדות ראשית (מוצג ת/1) ציין התובע "ומספר דקות לאחר הגעתנו למקום, ניגשנו יחד לחדר השירותים שבמקום. נכנסתי לתא ולפתע, החלקתי כתוצאה משלולית של מים ו/או שתן ו/או אלכוהול ו/או כל נוזל אחר שהיה על הרצפה ונפלתי בחוזקה על הקרקע. כתוצאה מהתאונה נחבטתי בחוזקה בראשי ובסנטרי ודם רב ניגר מפניי. הייתי מחוסר הכרה" (סעיף 1 לתצהיר ת/1/). לפי גרסה זו משתמע כי התאונה אירעה בתוך תא השירותים, אם כי נראה כי המדובר בניסוח לא מדויק.

בעדותו לפניי ציין התובע "באתי להכנס לתא והתרסקתי שם. הכל היה מים....באתי להכנס [לתא] ושם החלקתי. היה שם מים זה היה מלוכלך ולא נקי" (עמ' 7 ש' 24 – 27). ובהמשך, ציין כי נפל "בין התא למשקופים" (עמ' 8 ש' 5) ומכאן עולה בבירור כי התאונה אירעה לפני כניסתו לתא.

9.חברו אלי לא ראה את התאונה עצמה אלא בהיותו בתוך התא וגבו לדלת שמע חבטה בעקבותיה הסתובב וראה את התובע מוטל ארצה לפני סף דלת הכניסה לתא.

10.חברו יהודה מסר בתצהירו (ת/3) כי "נכנסנו שלושתנו לשירותים שבמקום. התובע נכנס לתא השירותים ולפתע החליק כתוצאה ממים ו/או אלכוהול ו/או נוזל אחר שהיו על הרצפה. התובע נחבט בחוזקה בראשו מהמשקוף של תא השירותים". גם כאן נראה כי הניסוח אינו מדויק ונעשה שימוש במילה "תא" כדי להתייחס הן לחדר השירותים והן לתא עצמו.

גם מעדות עד זה עולה, כי התאונה אירעה כאשר התובע היה ברחבה. לגרסתו בעמ' 23 ש' 22 ואילך "בעודי עומד ומטיל את מימי תוך כדי שאני מסתובב אחורנית כדי לפנות לקובי [התובע] או למישהו אחר שממתין, תוך כדי שאני פשוט מסתובב אני רואה את קובי נותן צעד כניסה לשירותים המובנים והוא פשוט מחליק והוא..לא יודע איך להסביר את זה הוא פשוט שבר לעצמו את הראש על המשקוף ועל הרצפה בצורה מאוד חזקה...".

11.לגרסת התובע בתצהירו (סעיף 2 לתצהיר ת/1) ובעדותו לפניי החליק כתוצאה ממים, אלכוהול ושתן שהיו על רצפת חדר השירותים. חברו יהודה חזר בסעיף 3 לתצהירו, ת/3, על גרסת התובע בסעיף 2 לתצהירו. בעדותו לפניי, לא חזר על האמירה כי רצפת חדר השירותים היתה רטובה מנוזל זה או אחר. חברו אלי כאשר נשאל אם ראה את השלולית שם השיב כי "יש שם כל הזמן מים" (עמ' 19 ש' 22).

12.בנוגע למצב הנקיון בחדר השירותים נשמעה מטעם הנתבעת עדות העדה גלית רם (להלן: גלית) בלבד, אשר שמשה במועד הרלוונטי כמזכירה של בעלי המועדון. לגרסתה, מועסקים במועדון שני עובדי נקיון, אחד לכל אחד מחדרי השירותים, שמתפקידם לדאוג לכך שיהיו נקיים ויבשים. לדבריה, ביום התאונה לא נתקבלה שום הודעה לפיה היה מפגע באחד מחדרי השירותים, ומכאן, לא היתה בעיה ואלה היו מתוחזקים היטב, נקיים ויבשים.

13.הגם שלא נשמעה עדות מפי התובע או מי מחבריו לפיה התלוננו על מצב הנקיון בחדר השירותים הרי נמסר לגלית כי התובע נפגע בתאונה שאירעה בחדר השירותים בהיותו שיכור (ראה סעיף 6 לתצהירה, נ/5). חרף זאת, אין עדות כי מאן דהו מטעם המועדון בדק את מצב חדר השירותים לאחר התאונהלמרות שצריך היה להיות ברור כי יתכן שהתאונה עצמה גרמה למפגע במקום.